מציג תוצאות 1 עד 1 מתוך סך הכל של 1

אשכול: למי אכפת מהרייק בפוקר

  1. #1

    למי אכפת מהרייק בפוקר

    למי אכפת מהרייק בפוקר ?
    באנגלית מאת ריי זי
    מגזין TWO+TWO (כרך 13 , מספר 7)
    שם: poker-rake-1.jpg
צפיות: 150
גודל: 44.0 KB
    אלו הנחושים מדעתם להרוויח מהמשחק הם אלו שהכי אמור להיות אכפת להם מהעמלות השוחטות בפוקר. השחקנים המפסידים והחובבנים לשמם לא ממש שמים קצוץ על העמלות.

    אלו שמכורים למשחק מפעילים מנגנון הגנה של הדחקה, שהרי אחרת היו פורשים מהמשחק וממשיכים הלאה, אבל הם רק רוצים להמשיך לשחק.

    נראה שהטרנד הנוכחי של בתי-קזינו בעולם להמשיך להעלות את הרייק לשחקני פוקר הולכת ונמשכת, וזוהי דרך ההתמודדות של הבעלים עם העלויות ההולכות וגדלות ועם האינפלציה העולמית. מבחינת בעלי המניות בקזינו זוהי הדרך הנוחה והקלה ביותר להתמודד עם המצב הקשה של תשלומים על מיקום ועובדים נוספים.

    השאלה הנשאלת מבחינתם נקודת מבטם של השחקנים היא: האם העמלות בפוקר לא נהיו כ"כ גבוהות שאין באפשרותם כבר לנצח את המשחק ?
    זוהי שאלה ששומה על כל שחקן לשאול את עצמו בטרם הוא מתיישב במשחק כלשהו בשולחן.
    בחזרה לשנת 1970, כאשר רק התחלתי לשחק פוקר, הרייק היה משוגע לחלוטין או נח למדי.
    הכול היה שאלה של "איפה בחרת לשחק". בבתי קזינו המיועדים לתיירים בעיקר, גנבו עמלות מכל הבא ליד וכמה שיותר.

    סיפור אמיתי על בחור שפרט 100$ ושיחק 2-4 לימיט סטאד 6 קלפים בקזינו פרמונט ב"דאון טאון" בווגאס לקח קופה גדולה ואחרי שספר את הצ'יפים היה לו פחות מ-100$ !!!
    בתי-קזינו שכיבדו את עצמם והיוו אכסניה לשחקני פוקר אמיתיים לקחו רייק מתקבל על דעת. קזינו שהצטיין בתקופתו היה Stardust קזינו שהיה גובה עמלות קטנות ואף עמלות שעתיות למשחקים הגבוהים (מה שמכונה צ'ארג' – עמלה שעתית מכל שחקן כאשר לא נלקחים אחוזים מתוך הקופות).

    שם: 1.jpg
צפיות: 160
גודל: 92.0 KB

    הקזינו האגדי שנסגר בשנת 2006

    העמלה במשחקים הגבוהים הייתה 7$, וזה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לשחקנים.
    שחקנים טובים לא צריכים לעשות התאמות למשחק עם רייק גבוה, והוא מאפשר להם לשחק משחק LOOSE AGREESSIVE ולבלף הרבה מבלי לשלם את המחיר בעמלות.

    מה גם שזה פייר כלפי השחקנים שמעורבים יותר קופות ולפיכך משלמים יותר רייק. משחק עם עמלה שעתית מונעת גם מהדילרים לגנוב טיפים לעצמם.

    בנסיעותיי ברחבי המדינה בחדרי הפוקר השונים, הסטנדרט הפך להיות מקס 3$, אבל גולת הכותרת הייתה שזה היה מקס 3$ ו5% מכל קופה !

    מעבר לכך, היו גם בתי קזינו שלא לקחו מעבר ל-1$ על קופות של 90$ (כלומר ה-3$ מקס רייק לא היה נלקח על כל קופה קטנה!)
    בחלוף הזמן, מקס 3$ מכל קופה נשאר בעינו אבל האחוז עלה ל-10% !

    ככה יצא שגם כל קופה של 50$ שילמת מקסימום רייק, מה מהקשה מאוד על היכולת לנצח משחקים טייטים בערימות קטנות.
    בבתי קזינו שנפתח מחוץ לווגאס, העמלות היו גבוהות יותר וחדרי הפוקר נהנו מהבלעדיות של האזור שלהם. הבעיה הייתה שהפרסום משך הרבה שחקנים לשולחנות הנמוכים (בליינדים של עד 2-4$), ואילו בשולחנות הנמוכים המקסימום רייק לא היה פרופורציונלי לגובה המשחק ופשוט היה בלתי אפשרי לנצח את המשחק. הדבר מוליד מצב שבו המשחקים מתמעטים ונהיים גרועים יותר (השחקנים המפסידים מפסידים הרבה יותר מהר).

    כדי להתמודד עם הידלדלות השחקנים, בתי הקזינו פצחו במבצעים של "גקפוט" (סכום כסף גדול לשחקן שזוכה להרכיב רויאל פלאש או מפסיד עם קוודאס 10 לסטרייט פלאש וכו') שכמובן היה ממומן בזכות הרייק ככה ש1$ נוסף היה נלקח מהקופה לממן את הג'קפוט. הרבה שחקנים חובבים היו מאוד מתלהבים מהג'קפוט, אך זוהי תופעה שגורעת המון הון מהשולחנות פוקר שכן זכייה בג'קפוט (במכונית או בסכום כסף גדול) היא חד פעמית והולכת לשחקן אחד מאושר, ואילו שאר השחקנים בחדר פוקר הם עם הרבה פחות כסף להמשיך לשחק את אותם משחקי פוקר. זוהי הסתכלות מעוותת וקצרת טווח על פוקר.

    בימינו, המקס רייק במרבית שולחנות הפוקר בווגאס נע בין 6-7$ מכל קופה. הערכה ריאלית מניחה שבכל שעה יורדים מהשולחן בערך 200$ פחות או יותר (הדבר תלוי עד כמה המשחק משוחרר ומהיר אבל ההערכה הזו די מדויקת). במשחקים בקנייה נמוכה (נגיד של פריטה 100$) כל 4 שעות כל הביין (הקניות של השחקנים) נעלמות מתחת לפני השולחן (אל קופסת הרייק) מה שמצריך מכל שחקן בממוצע שיפרוט עוד פריטה רק בשביל לשמור על הסטטוס קוו בשולחן.

    זהו מצב בלתי אפשרי עבור השחקן הממוצע לעבור את המשחק. שהרי אם הוא לא יושב בשולחן מלא כבשים או שחקנים מתחילים שזורקים את הכסף שלהם טרם חלפו ארבע שעות, הכול הולך אל הבית.

    מה אנחנו השחקים יכולים לעשות ?
    לא הרבה למען האמת. אנחנו מדי פעם יכולים לשחק משחקים גבוהים יותר שבהן העמלות לא מחסלות את הכסף מהשולחן. דבר נוסף הוא לבקש מהקזינו להוריד את הרייק כאשר השולחן מתקצר. ישנם בתי קזינו שיורידו את הרייק אפילו ל1$ או יתנו לשחק חינם עד שהשולחן יתמלא. מקומות מעטים אלו מבינים שאם הרגים של השולחנות הנמוכים לא יכולים לנצח את המשחק, השולחן יתפרק. הרבה יותר קשה לקזינו לפתוח שולחן חדש מאשר להחיות שולחן פעיל גם אם המשחק בו רחוק מלהיות להיט.

    שולחן פוקר הפעיל אפילו רק 10 שעות ביום גוזל מהשחקנים 500,000$ בשנה, שלא נדבר על כל הטיפים לדילרים ולמלצריות ועל אוכל ושתייה. כדאי לכם לבחון היטב האם ה-500,000$ יחזרו אל השולחן בשנה הבאה ?
    האם השווה לכם לשחק את המשחק אותו תכננתם לשחק ?
    כנראה שהדבר המיטבי לעשות הוא לקחת את הדברים האלו בחשבון ולשחק בשולחנות גבוהים יותר עם מהמרים כבדים יותר (שאותם מהמרים יממנו את הרייק בכמה קופות מעטות בלבד).

    ההתחשבות באלמנטים של העמלות היא הכרחית להשתפרות שלכם בפוקר, והחשיבה על המשחק כמערכת עסקית שלמה. אל תתפשרו על כך, ורק אז אולי הגרף רווחיות שלכם בפוקר ישתפר.
    קבצים מצורפים קבצים מצורפים  
    נערך לאחרונה על ידי chita, 13-09-17 בשעה 19:14

חוקי משלוח הודעות

  • אתה לא יכול לפתוח נושאים חדשים
  • אתה לא יכול להגיב להודעה
  • אתה לא יכול לצרף קבצים
  • אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך
  •